שחיקה בעבודה, תופעה חדשה של העולם המודרני

בעבר הלא ממש רחוק, תפיסת העוסק מועסק הייתה לגמרי שונה. הבחירה במה נעבוד נשמרה למעמד הגבוה בעוד היתר נאלצו לכבד כל עבודה שניתנה להם כדי לשרוד ולביא לחם הביתה. היום אנחנו במקום אחר, מקום שמאפשר להתנסות, ללמוד ולחלום על מה נהיה כשנגדל וחלקנו זוכים להתפרנס מכך. אפילו להזמין וולט של סושי לשולחן הערב ( רק חלקנו, כן…).
השינוי הזה מביא איתו גם תחושות אחרות ולא פעם אנחנו מוצאים את עצמנו שבעים ממקום העבודה או התפקיד שלנו. המונח הפסיכולוגי המדויק למקרה זה הינו – שחיקה, אנחנו שחוקים מעבודה. אז מה זה בעצם אומר ואיך נדע אם אנחנו שם? שחיקה הינה מצב של תשישות ארוכת טווח, חוסר במוטיבציה, עניין ויצירתיות אשר לרוב נובעים כתגובה ללחץ ועייפות שלא קיבלו התייחסות מצדנו או מצד המעסיק שלנו.
מחקרים רבים מדברים על סינדרום השחיקה הנפוץ, ישנן כתבות ומחקרים רבים בנושא ויש הטוענים שמדובר במגפה עולמית. בחרתי בגישה אחת פשוטה ומדויקת בעייני כדי להנגיש לכם את התהליך אשר מתחלק לשניים. הגורם הראשוני הינו פיזי ופסיכולוגי ומתייחס לדרישות התפקיד עצמן אשר גוררות לרוב עומס בסביבת העבודה, לחץ בזמן, תקשורת עם מספר רב של גורמים ומאמץ יתר אשר יחד מחלחלים אל גופנו תחושות כמו תשישות וחוסר מסוגלות לעמוד בציפיות.
הגורם השני ואולי המכריע את גורלנו וגורל העובדים שלנו הינו מחסור במשאבים ותמיכה מצד הממונה. מתבטא בעיקר בתגמולים, שיחות חתך, הכשרות, העשרה, משוב ועוד. כאשר אלו לא מתקיימים, מתחילה הנסיגה המאופיינת בניכור, חוסר מוטיבציה ומעורבות.
היות ששיחקה היא תגובה רגשית כרונית, עלולות להיות לה השלכות שליליות הן על העובד והן על הארגון. ראשית היא עלולה להביא לתחושות של דיכאון וחרדה ומפחיתה משמעותית את המעורבות של העובד. שנית, היא מובילה לנסיגה חברתית המשפיעה על הכלל ועלולה לגרור תחושות של מרמור, תסכול ועמדות שליליות ביחס לארגון.
לא פעם, עובדים מצוינים נפלטים החוצה כתוצאה מאי שביעות רצון אשר נובעת משחיקה. עלות גיוס עובד חדש לרוב יקרה הרבה יותר מאשר גיוס משאבים אשר יוכלו לשמר אותם ולהעניק משמעות חדשה ורעננה לעובד, לתפקיד ולמערכת האירגונית.
ישנן דרכים רבות להתמודד ואף למנוע שחיקה בעבודה, הינה כמה התערבויות מומלצות למניעת שחיקה הכוללות אסטרטגיות אישיות כגון ביו-פידבק, מדיטציה, בחינת משימות העובד ותיעדוף, הפרדה ברורה בין העבודה לבית, יוגה או כל ספורט אחר במהלך היום וכמובן אימון והדרכה. הבאת גורם חיצוני למערכת שמטרתו לספק פרספקטיבה רעננה, ללמד טכניקות לחשיבה חיובית ולהעביר תכנים רלוונטיים לכלל המערכת או ליחיד, סוחפת משב רוח חדש ומרענן שמשפר משמעותית את תחושת העובדים. אימון אישי או קבוצתי, זה כבר שלכם, מה שבטוח הוא שהעובד מרגיש מוערך, מקבל כלים חדשים והחשוב ביותר- מקבל במה להשמיע את דעתו.
אז לפני שאתם ממהרים לפטר, להתפטר וחושבים שהמקום בו אתם נמצאים לא מספק לכם את הניצוץ שהיה בהתחלה תזכרו שבחוץ לא בהכרח פשוט, גם למצוא תעסוקה והזדמנויות ובטח שלמצוא עובדים טובים ומסורים. לכן, חשוב לבקש מהמעסיק שלכם קודם להקשיב ואז גם לחשוב יחד אתכם מה ניתן לשפר. ולכם מעסיקים יקרים, העובדים שלכם הם הלב הפועם בעסק, הם מה שיהפכו אותו לטוב ואיכותי וגם להפך. סדנאות העשרה, תהליך אימון קבוצתי או פרטני יכולים לחולל שינוי אדיר בעסק.
למרחיקי לכת, קצת מאמרים מעניינים בנושא:
After‐effects of job‐related stress: Families as victims- https://onlinelibrary.wiley.com/
Symptoms of professional burnout: A review of the empirical evidence- https://doi.apa.org/doiLanding
אפרת נוימן, העבודה שוחקת אתכם? הנה כמה דרכים להתמודד, באתר TheMarker, 28 ביוני 2013